החלטה בתיק עב"ל 501/09

הנשיאה נילי ארד

1.      לפניי "בקשה לשמור על סודיות וצנעת הפרט בכל התיקים" של המערערת, המהווה "צו מניעת פרסום (צו איסור פרסום)".

הרקע

2.      בפסק דין מיום 9.8.2009 דחה בית הדין האזורי בתל-אביב (השופט יצחק לובוצקי ונציגי ציבור מר דוד טבח ומר דניאל משה; בל' 1066/08) תביעת המבקשת נגד החלטות המוסד לביטוח לאומי "להפחית את נכותה הרפואית המשוקללת כך שהתובעת אינה עוברת את הסף הרפואי המזכה בקצבת נכות".

3.      המבקשת ערערה על פסק הדין של בית הדין האזורי.

4.    בפסק דין מיום 31.12.2009 ניתן "תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים" בערעור, במסגרתו בוטלו פסק דינו של בית הדין האזורי והחלטות הוועדה הרפואית לעררים מיום 14.4.2007 ומיום 21.8.2007. בעקבות תיקון טעות סופר ניתן ביום 7.2.2010 פסק דין מתוקן שהפך לחלוט.

הבקשה מושא הליך זה

5.    ביום 11.4.2013, בחלוף למעלה משלוש שנים ממתן פסק הדין בערעור, הגישה המבקשת את ההליך שלפני, שכותרתו "בקשה לשמור על סודיות וצנעת הפרט בכל התיקים" של המערערת, המהווה "צו מניעת פרסום (צו איסור פרסום)". הסעד לו עותרת המבקשת הוא כי בית דין זה יורה על איסור פרסום פרטיה "האישיים או כל פרט אחר שמזהה" אותה ברשומות המשפטיות; וכי יינתן "צו איסור פרסום על כל התיקים שמתנהלים" בבית דין זה. זאת, "בשל מקרים שפורסם בהם שם מלא של התובע תוך חשיפה בוטה של פרטיו האישיים ומצבו הבריאותי והרפואי באינטרנט וברשומות המשפטיות".

6.    לאור מהות הבקשה ובנסיבות העניין לא נדרשה תגובת המשיב.

הכרעה

7.      בשים לב לנסיבות המקרה הנדון, ולאיזון הנדרש להיעשות בין האינטרס הציבורי לפומביות הדיון, לבין האינטרסים של בעלי הדין והדין החל, נחה דעתי כי דין הבקשה לאיסור פרסום להידחות.

8.      ככלל, שיטתנו המשפטית מושתתת על עקרון פומביות הדיון "ונקודת המוצא לדיון הינה כי מי שהינו תובע אכן לא יישמע בטענה של הגנה על פרטיותו". אי לכך, לא בנקל יורה בית המשפט על סגירת הדלתיים ואיסור הפרסום על פי הוראות הדין ו"החריגים לעקרון פומביות הדיון ייושמו על דרך הצמצום, לאחר שקילה קפדנית וזהירה" [ראו בהתאמה: רע"א 8019/068082/06-ב ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין, 13.10.09 ; ע"ע 584/08 פלונית - אלמונית, 24.5.09 (להלן: ענין פלונית); ע"ע 120/07 אומ"ץ-אזרחים למען מנהל תקין וחברתי משפטי - אלמונית, 29.10.07].

ולענייננו

9.      יש ליתן משקל לכך שהמבקשת אינה טוענת כי עתרה לחיסוי שמה או פרטיה במהלך בירור התובענה בבית הדין האזורי או בערעור בבית הדין הארצי. מה גם שבפועל, בירור התביעה בבית הדין האזורי והליך הערעור התקיימו בדלתיים פתוחות, ופסק הדין בערעור פורסמו לפני למעלה משלוש שנים.

10.  זאת ועוד. טענות המבקשת הן טענות כלליות אשר אינן מבססות פגיעה בפרטיותה. אין די בטענות אלה כדי לאסור פרסום, משעשויות הן "להישמע מפיהם של רבים מבעלי הדין המעדיפים לחסות מעין הציבור את ההתדיינות בעניינם" [ עניין פלונית; ע"ע 139/09 רות כרמי - הסתדרות מדיצינית הדסה, 15.2.2010].

11.  אף לגופו של ענין, בחינת יריעת המחלוקת בין הצדדים לתובענה, מושא ההליך בבית הדין האזורי והערעור, כמו גם תוכנם של פסק הדין ופסק הדין המתוקן בהליך הערעור, אינה מגלה פגיעה חמורה העלולה להיגרם לליבת הפרטיות של המבקשת.

12.  אשר על כן, אין מתגבשים טעמים המצדיקים איסור פרסום וסגירת דלתיים על פי הוראות הדין.

13.  סוף דבר : הבקשה נדחית. בנסיבות הענין ומשלא נדרשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, ‏ה' באייר, תשע"ג (15 באפריל 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.